מנהל מעבדה ממשלתית שבה עובד פרופסור רוג'ר סנטיני, חוקר ותיק בתחום הביואלקטרומגנטיות, אסר עליו לדבר עם עיתונאים, פוליטיקאים וחוקרים אחרים על "השפעות ביולוגיות של טלפונים סלולריים ותחנות בסיס" פרופסור סנטיני העיד בפני המשרד להערכת המדע ובחירות טכנולוגיות: "אנו עדים כיום להתפתחות של לחץ המכוון לפגוע בשמם הטוב של חוקרים מסוימים ובממצאים שלהם, בתוך המוסדות שלהם. הקמפיינים הללו של הטרדות מוסריות ומקצועיות מתוזמרים במיוחד על ידי ספקים מסוימים של טלפונים סלולריים, פקידים נבחרים וגופים לבריאות הציבור. חלק מן המדענים העובדים על הבעיה של השפעות ביולוגיות מטלפונים סלולריים ותחנות בסיס, הפכו לאחרונה למטרה, בעקבות הלחצים הללו, לצעדים מפלים מצד המוסדות שלהם: פיטורים, שינוי מקצועי, שינוי של נושא המחקר, חסימת הקריירה, איבוד שותפים, איסור לדבר".

הוא התייחס ל- 3 דוגמאות של מדענים בולטים בצרפת, והמקרה של ד"ר קלאודיו גומז פרטה בולנסיה, ספרד, שכתב מכתב לממסד הרפואי של ולנסיה, ובו הביע את דאגתו כי בדומה לממסד הרפואי בארה"ב, הממסד הרפואי בספרד לא נקט עמדה בקשר לבעיות עם שדות אלקטרומגנטיים. 4 ימים לאחר שכתב את המכתב, הודיעו לו כי הוא חייב להפסיק באופן מיידי את עבודתו על שדות אלקטרומגנטיים. בשבדיה, קבוצה של רגישים לאלקטרומגנטיות ביקשה מראש הממשלה ומהמוסד המפורסם קרולינסקה, להפסיק את האיומים לסגירת היחידה בקרולינסקה למחקר על דרמטולוגיה ניסויית, שבה חוקר פרופסור אולה ג'והנסון את הרגישות לאלקטרומגנטיות, והגיע להשגים מדעיים פורצי דרך בתחום.

הארגון לרגישות אלקטרומגנטית באורברו, שבדיה, מסר ביחס למימון של פרופסור ג'והנסון, כי "אנו רואים מחסור במימון ומחסור במקום למחקר, כהשפלה לא רק של החוקר שבו אנו בוטחים אלא שלנו ושל ארגון הנכים שאליו אנו שייכים". על החוקר הגרמני ד"ר לברכט וון קליצינג מהאוניברסיטה הרפואית בליבק, נאסר לפנות לפרלמנט הגרמני בנושא השפעות הטלפונים הסלולריים. האיסור הגיע מדיקן האוניברסיטה, בטענה שהצגת השפעות הטלפונים לפרלמנט הגרמני תגרום נזק למוניטין האוניברסיטה.

וון קליצינג התפטר מהאוניברסיטה כדי להמשיך את מחקרו בנושא.

ד"ר ג'ררד הילנד מאנגליה יצא לפנסיה מוקדמת בעקבות לחץ כבד נגד מחקרו בנושא השפעה של שדות מגנטיים על האדם.

ד"ר וויליאם מורטון, פרופסור באוניברסיטת אורגון למדעי הבריאות פורץ דרך בתחום המחקר על רגישות לכימיקלים והקשר של רגישות לכימיקלים למחסור באנזימים העוזרים ביצירת תרכובת ברזל שמשתתפת ביצירת המוגלובין בדם.

ד"ר מורטון הפך לאחד מקומץ זעיר של רופאים בעלי ניסיון באבחון ותיעוד רגישות אלקרוטמגנטית. הוא בחר לוותר על רשיונו הרפואי בגלל שנאלץ להתמודד עם האשמות ותלונות מצד הנהלת הבודקים הרפואיים של אורגון. בסופו של דבר החליט ד"ר מורטון להמשיך ללמד בבית הספר למדעי הבריאות באורגון ולהמשיך לחקור את הרגישות לכימיקלים ולאלקטרומגנטיות.

ICHF (International Council for Health Freedom), Newsletter Vol. VI, Nos. 3-4 published by ICHF, LA Jolla Blvd, PMB429, La Jolla Ca 92037.

http://www.nrg.co.il/online/35/ART/956/472.html