החיים בעידן המודרני, השימוש הנפוץ במכשירי הטלפון הסלולריים, ותלותנו הכמעט מוחלטת ברשת חשמל יעילה, הרגילו אותנו לקבל אנטנות סלולריות וקווי מתח כחלק נתון ובלתי נפרד מהנוף, והללו הולכים ומתרבים סביבנו.
אולם מה השפעתם של מתקנים אלו על חיינו ובריאותנו? האם הם מהווים סכנה לאוכלוסיה הגרה, עובדת או שוהה בסביבתם? מה אומר החוק בארץ בנושא? אילו דרכי פעולה פתוחות בפני המתנגדים להצבתם של מתקנים מסויימים? מטרתו של דף מידע זה הינה לנסות ולענות על שאלות בסיסיות אלו ואחרות בנושא הקרינה הבלתי מייננת והשפעותיה.
קצת רקע
ניתן להבחין בין שני סוגים של קרינה אלקטרומגנטית – קרינה מייננת וקרינה בלתי-מייננת.
הקרינה המייננת כוללת קרינה אלקטרו-מגנטית באורכי גל קצרים. דוגמה נפוצה לקרינה מייננת היא, למשל, קרינת הרנטגן. השפעותיה של הקרינה המייננת על גוף האדם נחקרו רבות, ואין חולק על ההשפעות המזיקות של חשיפה מוגזמת לקרינה זו.
לעומת זאת, הקרינה הבלתי-מייננת מתייחסת לגלים ארוכים יותר המשמשים בין היתר את האנטנות והטלפונים סלולאריים. השדות האלקטרו-מגנטיים הנוצרים כתוצאה מפעילות רשת החשמל ומתקניה מהווים אף הם קרינה בלתי מייננת. על אף שיש הסכמה כי גם לקרינה הבלתי מייננת ישנן השפעות על גוף האדם, הרי שהמחקר בנושא זה עודנו בראשיתו, וקיימים חילוקי דעות מדעיים באשר להיקפה של השפעה זו, להשלכותיה ולאופייה.
המחקר המדעי הנרחב בנושא, כולל גם התייחסויות לקבוצות אוכלוסייה רגישות, הפגיעות יותר להשפעת הקרינה, ואשר להן צריך לתת מענה מיוחד. בישראל, למשל, מלבד ההתייחסות המיוחדת לאוכלוסיית הילדים והקשישים, יש לתת את הדעת גם לאוכלוסיית החיילים המשרתים בצה"ל הנחשפים בחלקם מדי יום ובאופן מתמשך לקרינה הנפלטת מרשתות קשר, וממוקדי שידור צבאיים בבסיסים הצבאיים. המחקר והמסקנות באשר ליישום הזהירות המונעת בקרב אוכלוסיית סיכון זו, עדיין בראשיתם.
מטבע הדברים, ההתפתחויות המדעיות בנושא, משפיעות על המדיניות המיושמת במדינות שונות בעולם לשם הגנה מרבית על הציבור, ובכלל זה גם על המדיניות בישראל. מכיוון שרב עוד הנסתר על הגלוי באשר לנזקים הפוטנציאלים העלולים להיגרם כתוצאה מהחשיפה לאנטנות סלולאריות ולמכשירי הטלפון הסלולאריים, הרי ש"עיקרון הזהירות המונעת" הוא שחייב להנחותנו בכל הנוגע לקביעת תקנים והוצאת היתרים בתחום זה.
משמעות המונח, "עקרון הזהירות המונעת", הינו כי דווקא בהעדר מידע שלם אודות הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח, יש ליזום פעולות לשם הקטנת הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה למוקדי שידור ולטלפונים סלולאריים, ובתוך כך ליישם מקדמי בטחון גבוהים יותר. כל זאת, במטרה לספק הגנה מקסימלית לציבור, מתוך הבנה כי יתכן שעד שיהיו בידינו מסקנות מדעיות שאין עליהן עוררין, יהיה זה כבר מאוחר מידי עבור חלקים רבים באוכלוסיה.
השפעות הקרינה הבלתי מייננת
מהמחקר עד כה, הן בעניין קווי מתח ורשת החשמל והן בעניין אנטנות סלולריות, עולה כי ישנה סיבה טובה לדאגה. נראה כי לקרינה הבלתי מייננת קשת רחבה של השפעות על גוף האדם, החל מהשפעות תרמיות מוכחות המתייחסות בעיקרן להתחממות רקמות, ועד להשפעות משוערות ארוכות טווח, לרבות פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון, כאבי ראש ואף סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן מסוגים שונים. מחקרים רבים הצביעו על קשר ברור בין נזקים אלו לבין חשיפה כרונית ומתמשכת לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמות חלשות (כמו זו שמופצת מאנטנות סלולאריות ומקווי מתח).
הקרינה הבלתי מייננת אף סווגה על ידי האגודה הבין לאומית לחקר הסרטן כמסרטן אפשרי לבני אדם (Possibly carcinogenic to humans).
נוכח סכנות אלו ברור כבר עכשיו כי גם בהעדר תמימות דעים מדעית, עדיפה זהירות יתרה על פני שאננות יתר, ומובן כי יישום אמית ונכון של "עיקרון הזהירות המונעת" הינו חיוני לשם הגנה ראויה על הציבור.