|
הנדון: סיכום דיון הועדה לאיכות הסביבה
בדיון השתתפו: דר' שמואל ברנר , דר' עמוס אור, מיכאל שיזף , עופר שטיינברג , קולן יהודה , יהורם מרגולין , מאירה אור , ניר משגב , ערן סודאי , מירב מורן , ברכת קליימשטיין לוי והח"מ., וכן נציגי המשרד לאיכות הסביבה – מר ליאור אלוביץ' וד"ר גרגורי גודלמן.
הדיון הוקדש לנושא תקנים ואמצעים למניעת נזקי קרינה אלקטרומגנטית מקווי מתח גבוה, אנטנות ומתקנים קורנים אחרים.
בפתיחת הישיבה הקריאה הח"מ דברי ברכה של פרופ' יהודית נאות, השרה לאיכות הסביבה, שהתנצלה על שאינה יכולה להגיע בעצמה ולברך את הנוכחים.
להלן נקודות עיקריות שהועלו בסקירה ובדיון:
1. מהי קרינה אלקטרומגנטית
קרינה אלקטרומגנטית היא קרינה היוצרת שדה חשמלי-מגנטי בסביבה. אין מדובר בקרינה רדיואקטיבית, כלומר-קרינה אשר אין בה אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים. במילים אחרות קרינה שלא מאפשרת הוצאה של אלקטרונים מהמסלולים סביב האטום של החומר. עם זאת יש לציין שקרינה אלקטרומגנטית גורמת לאפקטים תרמיים והשלכות לוואי אחרות על הבריאות.
מחקרים הוכיחו שחשיפה לשדות מגנטיים שמעל 4 מיליגאוס גורמת לפי שניים תחלואה של לאוקמיה אצל ילדים. חשיפה לקרינה שמעל 16 מיליגאוס עלולה לגרום להפלות .
2. עובדות על שדה מגנטי
עוצמת השדה המגנטי גדלה ככל שגדלה צריכת הזרם בקו.
שדה מגנטי לא נחסם ע"י קירות בטון או לוחות עץ.
שדה מגנטי נחסם על ידי לוחות הבנויים מחומרים פרומגנטיים. "פרומגנטיות " היא תכונה העוצרת מעבר שדה מגנטי או לחילופין משרה שדות הפוכים ,המבטלים את השדות המקוריים.
3. תחום תדרי הקרינה הבלתי מייננת
- תחום התדרים הנמוכים ביותר ELF – רשת החשמל הכוללת את רשת קווי הולכה (מתח על, מתח עליון, מתח נמוך), תחנות משנה (תחמ"ש /תחט"פ), תחנות השנאה פנימיות בתוך מבנים (תט"ז, חדרי שנאים), פילרים.
קווי מתח על (400 קילוולט) יוצרים שדה אלקטרומגנטי חזק יחסית. ניתן לראות קווים
כאלה ביציאות מתחנות הכוח ומחוץ לערים .
קווי מתח עליון (161 קילוולט) נמצאים בתוך הערים ומחוצה להן (בשכונת המשתלה
בת"א, בגבעת שמואל ועוד).
קווי מתח גבוה (22 קילוולט) נמצאים בתוך הערים.
קווי מתח 380 וולט (בכניסה לבניינים) – רמת קרינה אפסית.
- תחום תדרי הרדיו RF- מוקדי שידור סלולאריים, משדרי רדיו (קול ישראל, רשות השידור), משדרי טלוויזיה (רשות השידור, הרשות השניה) תחנות מכ"מ, תחנות רדיו חובבים, עורקי מיקרוגל, מתקני בזק.
- תחום האור הנראה (עד UV מסוג C).
- קרינת לייזר.
קרינה בלתי מייננת בתחום תדרי הרדיו ( RF)
כל מכשיר שמשדר, בהכרח מקרין.
בישראל קיימים כיום כ-6,000 מוקדים לשידור סלולארי.
על פי חישובי המשרד בטכנולוגיית הדור השלישי G3 יתווספו אנטנות רבות עד כ-24,000 אנטנות.
לא רק מוקדים לשידור סלולארי מקרינים, ישנם גם תחנות רדיו, מרכזיות בזק, מתקני רשות השידור והרשות השנייה, רדיו חובבים ועוד.
4. סף בריאותי וסף סביבתי
המשרד לאיכות הסביבה אימץ את המלצות ארגון הבריאות העולמי ואת סף החשיפה שקבע הארגון כ"סף בריאותי" – ערך עליון לחשיפה. מדובר בחשיפה אקוטית קצרת מועד.
המשרד פועל על פי "עיקרון זהירות מונעת" ומטרתו העיקרית היא למזער ככל האפשר את חשיפת הציבור לקרינה.
המשרד לקח בחשבון את הטכנולוגיות הקיימות המאפשרות בעלות סבירה להקטין את רמות הקרינה וקבע:
· בתדרי הרדיו ( ( RF סף חשיפה סביבתי, שהוא בממוצע ל-24 שעות, נמוך פי 10 מן הסף הבריאותי.
· בתדרי רשת החשמל (ELF) סף חשיפה סביבתי, שהוא בממוצע ל-24 שעות,נמוך פי 100 מן הסף הבריאותי.
5. אבני דרך בתקינה סביבתית
יוני ,2001: IARC קובע ששדות מגנטיים בתדר נמוך מאד הם גורם אפשרי לחלות בסרטן .
אוגוסט, 2001: המשרד לאיכות הסביבה ממליץ לרשויות לדרוש ממתקנים חדשים לפעול
באופן שהחשיפה הממוצעת לא תעלה על 10 מיליגאוס.
יוני , 2002: מתפרסם דו"ח משרד הבריאות של קליפורניה הקובע שיש הצדקה (גם כלכלית)
לסף של 2 מיליגאוס.
מאי, 2003: NRPB ממליץ לממשלת בריטניה לקבוע סף בהתבסס על זהירות מונעת.
חוק הקרינה הבלתי מייננת
אמצעי האכיפה היעיל ביותר להגנה מפני קרינה הוא חוק הקרינה הבלתי מיינת.
חוק הקרינה הבלתי מייננת הועבר לועדת השרים לענייני חקיקה בחודש דצמבר 2003, מאז ועד היום החוק טרם עבר בממשלה עקב התנגדות נחרצת של משרד התשתיות הלאומיות - המשרד הממשלתי היחיד שהתנגד להצעת החוק.
כיום , כשאין חוק ,איש הישר בעיניו יעשה - אין חובת דיווח למשרד לאיכות הסביבה וכל ספי החשיפה שהמשרד קובע הם בגדר המלצות בלבד.
6. דוגמאות של עוצמות שדה מגנטי הנפלטות ממכשירים ביתיים שונים
|
המוצר |
מרחק 30 ס"מ |
מרחק 1 מטר |
|
מפזר חום |
mG 1.5-30 |
mG 0.1-0.2 |
|
מנורת פלורוסנט |
mG 5-20 |
mG 1.5 |
|
מחשב |
mG 0.9-3.6 |
|
|
תנור מיקרוגל |
mG 40-80 |
mG 0.6-2.5 |
|
מקרר |
mG 2.5 |
mG 0.1-0.4 |
|
טלוויזיה |
mG 10-20 |
mG 0.8-1.5 |
|
מדיח כלים |
mG 6-30 |
mG 0.8-3 |
יש מכשירים ביתיים נוספים הפולטים קרינה כמו למשל סדין חשמלי, מכונת גילוח וכו'.
בבית סטנדרטי בישראל רמת השדה המגנטי הוא בין mG 0.4 ועד mG 2.
7. שיטות לצמצום החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
כלוב פאראדיי – כלוב מתכתי הבנוי מחומרים פרומגנטיים (לוחות מתכת ברזלית) המונעים מעבר קרינה ומעריקים (מלשון הערקה) את הזרמים המושרים לאדמה. מומלץ לטפל בשיטה זו בחדרי טרנספורמציה.
מיגון אקטיבי – יצירת שדות מגנטיים המבטלים את שדות המקור בטכניקה מתאימה.
שינוי פאזות (שיכול פאזות) –שיטה זו נועדה להקטנת השדה החשמלי, שמקורו בקווי ההולכה של חברת החשמל. בשיטה זו מקטינים את עוצמת השדה כבר בשלב תכנון רשת החשמל.
קבירת קווי מתח – קבירת קווי מתח בתוך הערים, מקטין באופן משמעותי את טווח ההשפעה של השדה המגנטי.
הרחקת מקורות הזרם מקירות הסמוכים למגורים - בניית חדרי שנאים בבתי מגורים על פי הנחיות המשרד המפורסמות באתר המשרד באינטרנט.
הרחקת שנאים קטנים בבית מגוף האדם.
8. אנטנות סלולאריות טוב או רע
המשרד מתייחס למוקדי השידור הסלולארי כתשתית חיונית בדיוק כמו רשת הכבישים, החשמל והמים במדינה.
מוקדי שידור בעלי היתר קרינה הם בפיקוח המשרד, כלומר רמות הקרינה הנפלטות מהם נמצאות בפיקוח המשרד ובביקורת שנתית.
9. ריבוי אנטנות טוב או רע
ריבוי אנטנות הפועלות באותו תחום תדרים מפחיתות באופן משמעותי את רמות הקרינה.
הסיבה, כל משתמש קצה (בעל מכשיר נייד) נמצא קרוב לאנטנה דרכה מועברת השיחה שלו למרכזיה ונדרשת פחות אנרגיה כדי ליצור קשר.
10. המשרד לאיכות הסביבה מטפל בנושא האנטנות הסלולאריות על ידי:
· העברת מידע והקניית ידע לרשויות המקומיות.
· ביצוע מדידות בתיאום עם התושבים.
· מסירת מידע באמצעות האינטרנט.
ניתן לקבל את כל המידע, כולל מפת מוקדי שידור אינטראקטיבית , באתר המשרד לאיכות הסביבה באינטרנט WWW.SVIVA.GOV.IL
סוכם
1. הח"מ תבקש מהממונה על הקרינה הבלתי מייננת להכין טבלת קריטריונים להערכת מרחקי סיכון מקרינה אלקטרומגנטית ממתקנים קורנים שונים.
2. הטבלה תשמש כלי עזר תכנוני למקבלי החלטות ברשויות המקומיות.
3. הח"מ תפנה לשר התשתיות בבקשה שיתמוך בחוק הקרינה הבלתי מייננת.
4. הח"מ תפנה לשר התשתיות על מנת שיפעל לשלב את קווי המתח הגבוה ומתקני החשמל בתוכניות המתאר הארציות, דבר שישמש כלי עזר בתכנון ובינוי בארץ. |