החיים בעידן המודרני, השימוש הנפוץ במכשירי הטלפון הסלולאריים, ותלותנו הכמעט מוחלטת ברשת חשמל יעילה, הרגילו אותנו לקבל אנטנות סלולריות וקווי מתח כחלק נתון ובלתי נפרד מהנוף, והללו הולכים ומתרבים סביבנו.

אולם מה השפעתם של מתקנים אלו על חיינו ובריאותנו? האם הם מהווים סכנה לאוכלוסיה הגרה, עובדת או שוהה בסביבתם? מה אומר החוק בארץ בנושא? אילו דרכי פעולה פתוחות בפני המתנגדים להצבתם של מתקנים מסויימים? מטרתו של דף מידע זה הינה לנסות ולענות על שאלות בסיסיות אלו ואחרות בנושא הקרינה הבלתי מייננת והשפעותיה.

 

קצת רקע

ניתן להבחין בין שני סוגים של קרינה אלקטרומגנטית: קרינה מייננת וקרינה בלתי-מייננת.

הקרינה המייננת כוללת קרינה אלקטרו-מגנטית באורכי גל קצרים. דוגמה נפוצה לקרינה מייננת היא, למשל, קרינת הרנטגן. השפעותיה של הקרינה המייננת על גוף האדם נחקרו רבות, ואין חולק על ההשפעות המזיקות של חשיפה מוגזמת לקרינה זו.

לעומת זאת, הקרינה הבלתי-מייננת מתייחסת לגלים ארוכים יותר המשמשים בין היתר את האנטנות והטלפונים סלולאריים. השדות האלקטרו-מגנטיים הנוצרים כתוצאה מפעילות רשת החשמל ומתקניה מהווים אף הם קרינה בלתי מייננת. על אף שיש הסכמה כי גם לקרינה הבלתי מייננת ישנן השפעות על גוף האדם, הרי שהמחקר בנושא זה עודנו בראשיתו, וקיימים חילוקי דעות מדעיים באשר להיקפה של השפעה זו, להשלכותיה ולאופיה.

המחקר המדעי הנרחב בנושא, כולל גם התייחסויות לקבוצות אוכלוסייה רגישות, הפגיעות יותר להשפעת הקרינה, ואשר להן צריך לתת מענה מיוחד. בישראל, למשל, מלבד ההתייחסות המיוחדת לאוכלוסיית הילדים והקשישים, יש לתת את הדעת גם לאוכלוסיית החיילים המשרתים בצה"ל הנחשפים בחלקם מדי יום ובאופן מתמשך לקרינה הנפלטת מרשתות קשר, וממוקדי שידור צבאיים בבסיסים הצבאיים. המחקר והמסקנות באשר ליישום הזהירות המונעת בקרב אוכלוסיית סיכון זו, עדיין בראשיתם.

מטבע הדברים, ההתפתחויות המדעיות בנושא, משפיעות על המדיניות המיושמת במדינות שונות בעולם לשם הגנה מרבית על הציבור, ובכלל זה גם על המדיניות בישראל. מכיוון שרב עוד הנסתר על הגלוי באשר לנזקים הפוטנציאלים העלולים להיגרם כתוצאה מהחשיפה לאנטנות סלולאריות ולמכשירי הטלפון הסלולאריים, הרי ש"עיקרון הזהירות המונעת" הוא שחייב להנחותנו בכל הנוגע לקביעת תקנים והוצאת היתרים בתחום זה.

משמעות המונח, "עקרון הזהירות המונעת", הינו כי דווקא בהעדר מידע שלם אודות הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח, יש ליזום פעולות לשם הקטנת הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בחשיפה למוקדי שידור ולטלפונים סלולאריים, ובתוך כך ליישם מקדמי בטחון גבוהים יותר. כל זאת, במטרה לספק הגנה מקסימלית לציבור, מתוך הבנה כי יתכן שעד שיהיו בידינו מסקנות מדעיות שאין עליהן עוררין, יהיה זה כבר מאוחר מידי עבור חלקים רבים באוכלוסיה.

 

השפעות הקרינה הבלתי מייננת

מהמחקר עד כה, הן בעניין קווי מתח ורשת החשמל והן בעניין אנטנות סלולריות, עולה כי ישנה סיבה טובה לדאגה. נראה כי לקרינה  הבלתי מייננת קשת רחבה של השפעות על גוף האדם, החל מהשפעות תרמיות מוכחות המתייחסות בעיקרן להתחממות רקמות, ועד להשפעות משוערות ארוכות טווח, לרבות פגיעה במערכת החיסונית, השפעה על פעילות גלי המוח, דיכאון, כאבי ראש ואף סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן מסוגים שונים. מחקרים רבים הצביעו על קשר ברור בין נזקים אלו לבין חשיפה כרונית ומתמשכת לקרינה אלקטרומגנטית בעוצמות חלשות (כמו זו שמופצת מאנטנות סלולאריות ומקווי מתח).

הקרינה הבלתי מייננת אף סווגה על ידי האגודה הבין לאומית לחקר הסרטן כמסרטן אפשרי לבני אדם (Possibly carcinogenic to humans).

נוכח סכנות אלו ברור כבר עכשיו כי גם בהעדר תמימות דעים מדעית, עדיפה זהירות יתרה על פני שאננות יתר, ומובן כי יישום אמית ונכון של "עיקרון הזהירות המונעת" הינו חיוני לשם הגנה ראויה על הציבור.

 

מהי מידת הקרינה המרבית שאליה מותר להיחשף?

התקנים הבינלאומיים הרשמיים להגבלת חשיפת הציבור לקרינה אלקטרומגנטית גובשו על ידי הועדה הבינלאומית להגנה מקרינה בלתי-מייננת [International Committee for Non Ionaizing Radiation Protection (ICNIRP )]. תקנים אלו אומצו על ידי ארגון הבריאות העולמי וכן על ידי מדינות שונות בעולם, לרבות ישראל.

חשוב להדגיש, כפי שמודגש גם במסמכי ICNIRP, כי הפרמטרים שאומצו מתייחסים אך ורק להגנה מפני השפעות מוכחות באופן מובהק, ואינם לוקחים בחשבון כלל השפעות שטרם הוכחו, גם אם נערכו מחקרים שונים המצביעים על אפשרות קיומן. משמעות הדבר היא שתקני ICNIRP מגנים בפועל רק מפני השפעותיה התרמיות של הקרינה הבלתי מייננת, וכי הם אינם מתיימרים לספק הגנה אמיתית מפני ההשפעות ארוכות הטווח שפורטו קודם לכן, לרבות מפני תחלואה בסרטן.

מחקרים מעידים כי השפעותיה ארוכות הטווח של הקרינה הבלתי מייננת עשויות להיגרם כבר ברמות חשיפה נמוכות עשרות ומאות מונים מהרמות המבטיחות הגנה מפני הנזקים התרמיים. דומה כי ממצאים אלו, כמו גם "עקרון הזהירות המונעת", הניעו את המשרד לאיכות הסביבה לאמץ, נוסף על תקני ICNIRP המגדירים "סף בריאותי", גם תקנים נמוכים משמעותית המתייחסים ל"סף סביבתי". תקנים אלו רלוונטיים במיוחד באזורים בהם עשויה להיות חשיפה ממושכת של הציבור לקרינה, כגון אזורי מגורים.

 

התקנים הנוגעים לאנטנות סלולריות, מבוססים על מדידות התלויות בתדר השידור. המדידה היא במילי-וואטים לסנטימטר בחשיפה קצרה של 30 דקות ביממה, והיא משקפת את האנרגיה לה חשוף גוף האדם באזור נתון. "סף החשיפה הסביבתי" שנקבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה בהקשר זה עומד על 10%מהסף הבריאותי.

כך לדוגמא, בתדר השידור השכיח של כ – 900 מגה ה  רץ:

הסף הבריאותי לחשיפה – 0.4 מיליואט/סמ"ר

הסף הסביבתי לחשיפה – 0.04 מיליואט/ סמ"ר

 

חשוב לזכור כי מלבד החשיפה למוקדי השידור של האנטנות, אנו חשופים גם לקרינה הנפלטת ממכשירי הטלפון הסלולאריים. התקן הקיים כיום לקרינה מהטלפונים עצמם עומד על 4 וואט/ ק"ג (משקל אדם). בנוסף חשוב לזכור כי אוכלוסיית הילדים והקשישים נחשבת לפגיעה יותר כתוצאה מהחשיפה לקרינה הבלתי מייננת ועל כן קבע ה – ICNIRP, כי לגביהם, עלולות להיות השפעות בריאותיות גם אם ייחשפו לקרינה מאנטנות שתעמוד על כ - 2% מהתקנים המכסימליים שתוארו לעיל.

 

התקנים הנוגעים לרשת החשמל, לרבות קווי מתח וחדרי טרנספורמציה, מתייחסים לשדות המגנטיים הנוצרים אגב פעילות המערכת, והם נמדדים ביחידות של מיליגאוס. "הסף הסביבתי" שקבע המשרד לאיכות הסביבה בנוגע לקרינה מרשת החשמל עומד על 1% מהסף הבריאותי, כמפורט להלן:

הסף הבריאותי לחשיפה – 1000 מיליגאוס

הסף הסביבתי לחשיפה – 10 מיליגאוס

 

חשוב לציין כי ההסכמה לגבי התקנים שתוארו לעיל אינה אחידה בקרב קהילת המדענים, ורבים מביניהם סבורים כי חשיפה לקרינה בלתי-מייננת, אפילו ברמות נמוכות יותר מהסף הסביבתי האמור לעיל, מסוכנת לבריאות.

 

קרינה מרשת החשמל

השפעות פעילות רשת החשמל, ובפרט קווי מתח וחדרי טרנספורמציה, על הציבור, הינן רבות. מחקרים מדאיגים במיוחד מצביעים על קשר אפשרי בין מגורים בקירבה לקווי מתח לבין עליה משמעותית בסיכון לתחלואה בסרטן, ובפרט עליה בסיכון ללוקמיית ילדים.

חברת החשמל לישראל הצהירה לא אחת על מחוייבותה לתקני ICNIRP, אולם כאמור, אין בתקנים אלו בכדי לתת מענה אמיתי להשפעות ארוכות הטווח. במצב הדברים הנוכחי, נראה כי למעט עמידה בתקנים אלו, אין הוראת חוק ישירה המחייבת את חברת החשמל לעמוד בסטנדרטים מחייבים לעניין הקרינה הבלתי מייננת.

המשרד לאיכות הסביבה פירסם את הסף הסביבתי העומד על 10 מיליגאוס, כהמלצה המתייחסת להקמת מתקנים חדשים בלבד, ואינו מבצע כל אכיפה אמיתית של תקן זה.

בחסר החקיקתי הקיים כיום, חשובה במיוחד הפעילות במישור הציבורי, ובמיוחד העלאת המודעות לסכנות אלו, ונקיטת מאבק תקשורתי שיחייב את חברת החשמל לעמוד בתקנים מינימליים, ולהבטיח הגנה אמיתית על הציבור מפני הנזקים הפוטנציאליים העלולים להיגרם מפעילותה.

 

קרינה מאנטנות סלולאריות ומוקדי שידור

איך עובדות האנטנות הסלולאריות?

תפקיד האנטנות הסלולארית הוא לשדר ולקלוט אינפורמציה. האנטנות מקשרות בין מכשירי הטלפון הניידים. הן מאפשרות הן את קליטת השיחות הטלפוניות למכשיר הנכון, והן את שידור השיחות ממנו למכשיר אחר.

 

האם קיים מרחק בטוח מן האנטנות, המונע פגיעה?

למרות קיומם של תקני בטיחות בנושא, ברוב המחקרים אין המלצה ברורה על טווח בטוח, אותו ניתן ורצוי ליישם, באשר להצבת אנטנות שידור. יתרה מכך, טווח הבטיחות עשוי להשתנות והוא תלוי בפרמטרים שונים כגון עוצמת השידור, תנאי השטח ועוד.

כיום קובע התקן טווחי בטיחות שונים. למרבית האנטנות הסלולריות המוקמות, טווח הבטיחות האופקי הרלוונטי הינו מרחק של 6 מ' מאתרי שידור ואנטנות.

בנוסף, חל איסור על הקמת אתר שידור על הקרקע באזור  בניה עירונית.

 

מהם ההליכים החוקיים הנדרשים בישראל לשם הקמת אנטנות?

כיום כל בקשה להקמת אנטנה בארץ חייבת לעמוד ב-2 תנאים מהותיים:

 

אישור מהמשרד לאיכות הסביבה:  אישור זה כולל "היתר הקמה", הניתן לאחר בדיקת המיקום המיועד. הבדיקה מבוצעת ע"י חברות בדיקה מוסמכות המאושרות ע"י המשרד לאיכות הסביבה, והיא נערכת על מנת לוודא כי הצבתו באותו המקום לא תגרום לחריגה מהתקנים הבינלאומיים. הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה בודק ומאשר כל אתר, על פי בדיקה זו, לפני הקמתו. בהמשך, לאחר הפעלת האנטנה, נמדדות רמות הקרינה על-מנת לוודא כי אין חריגה מן התקן. בעקבות בדיקות אלו מוציא המשרד לאיכות הסביבה "היתר הפעלה" לאתר.

 

היתר בנייה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה: לאחר שהחברה הציגה את האישורים מהמשרד לאיכות הסביבה ולאחר שעמדה בכל הדרישות, כולל אישור מצה"ל, מנהל התעופה האזרחית וגורמים נוספים, יכולה החברה המציבה לפנות לקבלת היתר זה.

 

מה אומרת תכנית המתאר הארצית מס' 36 (תמ"א 36) על הקמת אנטנות סלולריות?

תוכנית המתאר הארצית לתקשורת מגדירה מגבלות בטיחות כתנאי להיתר בהתאם למקובל בחוק התכנון והבניה.

אחד הסעיפים הבעייתיים ביותר בתמ"א 36 הנו הסעיף הדן ביידוע הציבור. לפיו, אין הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מחויבת בפרסום דבר הבקשה להיתר, אלא במקרים מסוימים.

מקרים חריגים בולטים בהם קיימת חובה ליידע את הציבור הם:

מקרים בהם הבקשה כוללת תורן על גג בנין באזור מגורים, כאשר גובה התורן המבוקש עולה על 9 מטר הנמדדים ממפלס משטח הגג עליו מותקן התורן.

כאשר הבקשה היא להקמת אנטנה על גג בנין מגורים בגובה העולה על הגובה המירבי המותר על פי התכנית החלה במקום.

בשטחים פתוחים שאינם לאורך דרכים כאמור בסעיף 22.1 לת"מא 36, ולגבי מתקנים שאינם מיועדים להקמה על מבנה קיים או בצמוד לו.

כאשר הבקשה היא להקמת אנטנה שהמרחק בינה לבין שטח גובל, הינו פחות מטווח הבטיחות האופקי, תימסר הודעה לבעל הזכויות בשטח הגובל.

מדובר בהוראות שניסוחן צר וכפי שניתן לראות אין הן מתייחסות אלא רק למקרים בודדים כאשר רוב רובם של המקרים, ואף מקרים פרובלמאטיים במיוחד, אין בהם חובת יידוע.

בעייתיות נוספת עולה מאופן פירושה של תמ"א 36 נכון להיום. פירוש זה נוטל למעשה את שיקול הדעת מן הועדות המקומיות, לסרב ליתן היתר בניה לאנטנות. כלומר, במידה והוגשה בקשה להיתר בניה לאנטנה סלולארית, והבקשה עומדת בתנאי תמ"א 36, לכאורה אין לועדה המקומית סמכות לדחות את הבקשה, זאת גם אם לדעתה הצבת אנטנה עשויה להוות סיכון בריאותי (למשל בגין קירבה לגני ילדים).

 

כיצד ניתן לקבל מידע על אנטנות בסביבה?

כחלק מהתחייבותן כלפי וועדת השרים לאנטנות סלולאריות,  הקימו החברות הסלולאריות מרכז מידע לשירות הציבור. במרכז זה, ניתן לקבל מידע על מיקומי אתרי השידור הסלולאריים ברדיוס 50 מ' מכל כתובת שהיא. בנוסף, ניתן לקבל חומרי הסברה ותשובות לשאלות בנושא. מרכז המידע של פורום החברות הסלולריות: 1-800-379797  או 9797* מכל טלפון נייד. מרכז המידע פתוח כל יום בין השעות 15:00-20:00.

בנוסף, ניתן להיעזר במפה האינטראקטיבית המצויה באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.

 

אז מה עושים?

מאחר והקמת האנטנות נעשית לרוב על פי התקן הקיים כיום, ישנה לעתים קרובותבעיה לתקוף את העניין מבחינה משפטית. עד כה נרשמה הצלחה רק במקרים בהם האנטנות לא קיבלו היתרים כחוק.

 

איך בודקים?

פונים למשרד לאיכות הסביבה לאגף קרינה טלפון: 02-6495869 לפניות ציבור ומבררים האם ניתן היתר קרינה (הן היתר הקמה והן היתר הפעלה)לאנטנה.

פונים לוועדה המקומית באזור בה האנטנה הוקמה ומבררים האם ניתן היתר בניה כדין.

 

אם ניתנו היתרים?

לא כל היתר שהוצא לאנטנה סלולארית הינו היתר חוקי. קיימים לא מעט מקרים, בהם מוצאים היתרים שאינם תואמים את הוראות הדין השונות, או היתרים שניתנו מבלי שנתמלאו תנאיהם. בנוסף לכך, גם אנטנה סלולארית אשר הוקמה בהתאם לתנאים המחייבים מבחינה חוקית, אינה בהכרח בבחינת מעשה מוגמר. לעיתים קרובות, בשל רגישות המיקום בו הוקמה האנטנה (קרבה למוסדות חינוך וציבור – גני ילדים, בתי ספר, בתי חולים וכד') ניתן לנסות ולהסיר את רוע הגזירה באמצעים שונים הכוללים בין היתר מאבקים ציבוריים ותקשורתיים, החתמת עצומות וכד'.

 

ואם לא ניתנו היתרים כלל?

במקרה בו הותקנה אנטנה סלולארית באופן פיראטי, ללא כל היתר פורמאלי, מדובר במעשה בלתי חוקי ובטל מעיקרו.

 

המוקד הירוק של אדם טבע ודין - יש לכם כתובת!

בכל מקרה בו הוקמה אנטנה הגורמת למפגע סביבתי לציבור הרחב, יש לכם כתובת! המוקד הירוק של אדם טבע ודין עומד לרשותכם בכל הנוגע לאנטנות סלולאריות הגורמות למפגע סביבתי. בין אם הוקמה האנטנה כדין ובין אם לאו, אדם טבע ודין תפעל בכל הכלים העומדים לרשותה, לרבות הכלים המשפטיים, הציבוריים והמדעיים, בכדי לעשות כל שניתן לשם מתן מענה הולם למפגע הסביבתי.

 

אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה אגודת אדם טבע ודין (אט"ד) הוקמה ב- 1990 על ידי אנשי מקצוע מתחום המשפט, המדע והתכנון, במטרה להוות גוף מקצועי בלתי תלוי שידאג לאינטרס הציבורי בשמירה על איכות הסביבה בישראל.

 

צוות אט"ד שם לעצמו מטרה להרחיק ולמנוע מפגעים סביבתיים, לקדם חוקים סביבתיים ולהגביר את מודעות הציבור לצורך בהגנה על הסביבה.

 

כיצד לפנות אלינו?

כדי להבטיח טיפול יעיל בפניות הציבור, יש להגיש את הפניות בכתב ולתאר את מקום הקמת האנטנה/  במידה וישנה הוכחה כי אחד מן ההליכים המתוארים לעיל לא בוצעו כדין לצרפה.

ניתן לשלוח את הפניה למוקד הירוק.

 

היכן ניתן למצוא עוד מידע?

המשרד לאיכות הסביבה

משרד התמ"ס

משרד הבריאות

המרכז למחקר גרעיני שורק

הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי-מייננת

 

 

פעילות אדם, טבע ודין בנושא הקרינה הבלתי מייננת

• למוקד הירוק שמפעילה עמותת "אדם, טבע ודין" מגיעות מידי שבוע פניות רבות בנושא הקרינה הבלתי מייננת. העמותה מסייעת לפונים השונים ומעניקה טיפול משפטי ראשוני. במסגרת זו פנתה, למשל, העמותה בנושאים ספציפיים לגופים שונים וביניהם חברת החשמל לישראל, המשרד לאיכות הסביבה, המפקח על העבודה מטעם משרד התמ"ת ועוד.
• בנוסף, פנתה אדם טבע ודין מספר פעמים למשרד לאיכות הסביבה, הן בקריאה להתקין תקנות מחייבות מכוח חוק בנושא הקרינה הבלתי מייננת, והן בביקורת על העדר פיקוח ממשי של המשרד על הצבת אנטנות סלולריות ועל פעילותן. עמדת העמותה היא כי לא נעשה די, בלשון המעטה, על ידי המשרד לאיכות הסביבה כדי להגן על הציבור מהשפעות הקרינה הבלתי מייננת.
• אדם טבע ודין פנתה אף לשר הפנים, השר לאיכות הסביבה ושר הבריאות, בקריאה שיחילו לאלתר את חוק רישוי עסקים על החברות הסלולריות. נכון להיום פועלות החברות הסלולריות ללא צורך ברישוי עסקים. יישום חוק רישוי עסקים לגבי חברות אלה יכול וצריך שיהווה כלי נוסף ורב עוצמה להסדרת פעילותן ולפיקוח עליהן, תוך מתן סמכות מיוחדת לשר לאיכות הסביבה ולשר הבריאות להתקין תקנות מכוח חוק רישוי עסקים, ולהתנות את פעילותן של חברות אלו בעמידה בסטנדרטים מינימליים שיבטיחו הגנה על הציבור מחשיפה יתירה לקרינה הבלתי מייננת.